קהילה בצמיחה

אביב הגיע, פסח בא

אתמול ראיתי את הסרט "אקסודוס אלים ומלכים". הסרט מציג זווית שונה לסיפור היפה. פרעה האב אומר למשה, שגדל כבנו בארמון, שמי שיוכתר בקרוב, לא בהכרח מתאים להנהיג, למרות שיש בו תאווה להנהיג. ואילו מי שלא יוכתר לעולם, מתאים להנהיג, למרות ואף, בגלל העובדה שאין בו כל תאווה להנהיג. הוא אינו מסתיר את העדפתו שמשה ינהיג את מצריים אבל מבין שזה לא יקרה מכורח הנסיבות. בת פרעה מתנבאת ואומרת שבקרב הקרוב, אחד מהשניים: פרעה הצעיר ומשה, יציל ממוות את השני והמציל יהיה זה שינהיג. גם היא אינה מסתירה את העדפתה למשה בכס המלכות, למרות שהדבר אינו מתקבל על הדעת. נבואתה מתגשמת, אך לא כפי שקיוותה. שני האנשים הופכים למנהיגים כאשר כל אחד מנהיג את עמו שלו בדרכו.
משה מסכים לוותר על חיו השלווים ולקבל את ההנהגה על עם ישראל, כפי שנאמר בנבואה קדומה כאשר הוא נולד.
גם פרעה הצעיר הפך למנהיג שנלחם באומץ רב בראש צבאו כדי להשיב את עבדיו ששילח לאחר עשרת המכות שנפלו על מצריים. הקרב הזה מסתיים באופן טראגי עבור פרעה הצעיר, וכוחות הטבע יצאו כשידם על העליונה, כידוע.
המסקנה שלי מהסיפור היא שבגדול צריך לחכות לשני דברים שיקרו במקביל: האחד מסתכם בשורות משיר ידוע - פתאום קם אדם ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת. והשני, מקורי - פתאום קם לו עם והולך אחר אדם אל גורלו. לפעמים צריך לחכות לצרוף הזה 400 שנה ולאכול מרורים עד שזה קורה.

פרטי הכותב:
אבי.ב